אפיזודה דיכאונית היא תופעה שכיחה. לפי סקר שערך האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, אחד מכל עשרה בוגרים בישראל סבל מהפרעה של דכאון בשנה שקדמה לריאיון. אפיזודה דיכאונית מופיעה לעיתים בתגובה לאובדן משמעותי, אך היא יכולה להופיע גם ללא ארוע מקדים ספציפי.
לאפיזודות דיכאוניות וריאציות רבות, אך התסמינים בדרך כלל נמשכים לפחות שבועיים, וכוללים בהכרח מצב-רוח מדוכא (רוב היום, כמעט כל יום), או אובדן עניין או הנאה (רוב היום, כמעט כל יום).
בנוסף, אפיזודות דיכאוניות כוללות בדרך כלל כמה מהסימפטומים הבאים:
הסימפטומים האלו גורמים למצוקה רבה או לפגיעה בתפקוד יומיומי.
לאנשים רבים יש אפיזודה דיכאונית אחת בחייהם, ועל אף שמדובר בחוויה קשה ומאד לא נעימה מסגרת חייהם אינה משתבשת לאורך זמן. אולם אצל אנשים מסוימים האפיזודות הדיכאוניות חוזרות ונשנות, והדיכאון הופך למשהו שמשתלט על חייהם. לעיתים הדיכאון מביא להימנעות קיצונית ממצבים בהם עלולים לחוות ביתר שאת תחושות כמו חוסר ערך או אשמה. אנשים אלו בדרך כלל סובלים ממה שקרוי דיכאון קליני.
דיכאון מאופיין באפיזודה דיכאונית אחת או יותר, שאינה מוסברת בידי הפרעות בתפיסה או בתהליכי חשיבה, ואינה מלווה באפיזודות של מצב-רוח מרומם במיוחד. דיכאון קליני הוא הפרעת מצב-רוח, יחד עם דיכאון דו-קוטבי (הפרעה בי-פולארית), עונתי (SAD), דיכאון לאחר-לידה ודיסתימיה (דכדוך שנמשך לאורך זמן של יותר משנתיים). דיכאון שכיח יותר (פי 2) אצל נשים לעומת גברים.