חרדה היא רגש אנושי שכל בני האדם חווים. בדומה לשמחה, עצב כעס, ורגשות נוספים, חרדה היא רגש נורמלי שמהווה חלק מטווח הרגשות האנושי. עם זאת, חרדה שייכת למשפחת הרגשות ה"שליליים" משום שהחוויה שלה אינה נעימה לנו. חרדה יכולה להיות מלווה בדופק מואץ, הזעה, ושרירים קפוצים ובשורה של תחושות לא נעימות שרובינו לא אוהבים.
עם זאת, חרדה היא רגש חשוב ביותר שעזר לבני אדם לשרוד לאורך ההיסטוריה האנושית. זאת משום שחרדה היתה לאורך ההיסטוריה התגובה האנושית המועילה ביותר לאיום או סכנה. לדוגמא, כאשר הייתה קיימת סכנה לחיינו בעבר (בדמות טורפים, מקומות גבוהים, או נחשים), המוח היה מזהה את המצב כמסוכן, ושולח אותות בכל רחבי מערכת העצבים, כדי להפעיל את רגש החרדה ולהכין את הגוף לברוח או להילחם באיום. למשל, הלב מתחיל לפעום מהר יותר ועם יותר כוח כדי לספק דם לשרירים ולאזורים חיוניים נוספים הנדרשים לנו כדי להתמודד עם הסכנה.
הבעיה מתחילה כאשר החרדה עולה ברגעים או מצבים שאינם מתאימים. לדוגמא, במהלך שיחה עם חברים המוח שלנו יכול לתפוס את הסיטואציה כמסוכנת ("ייתכן ואני אגיד משהו שיפגע במישהו אחר ואז הוא ישנא אותי ויתרחק ממני – זו סכנה חברתית"). כשהמוח תופס סיטואציה כמסוכנת, הוא מפעיל את המנגנון ההישרדותי היחיד שהוא מכיר – מנגנון החרדה (הכולל את כל התגובות הגופניות שהוזכרו למעלה).
דרך התמודדות אחת עם החרדה היא הימנעות (או בריחה) מהסיטואציה כדי להתרחק מהסכנה או האיום החברתי. אם ההימנעות נעשית מוגזמת ותכופה האדם מתקשה לתפקד באופן נורמלי. במקרה זה ניתן לומר שהוא סובל מהפרעת חרדה.
רוב האנשים מרגישים חרדה כלשהי במצבים חברתיים מסוימים. זה עלול לקרות בהרצאה בפני קהל, שיחה עם הבוס או בדייט רומנטי. למעשה, חרדה חברתית מהווה רצף שבצדו האחד אנשים שחווים חרדה פחות עוצמתית ורק בסיטואציות חברתיות מסוימות, ובצדו השני אנשים שחווים חרדה בעוצמה גדולה במגוון רחב של סיטואציות חברתיות. עבור אותם אנשים, הסכנה העיקרית היא שהתנהגותם במצבים חברתיים תהיה משפילה, מביישת או תוביל לביקורת של אחרים. הרצון להימנע מהחרדה מוביל בפעמים רבות להימנעות ממצבים חברתיים.
הידעת שחרדה חברתית היא אחת ההפרעות השכיחות ביותר ובארה"ב נמצא כי 12.1% מהאנשים יסבלו מחרדה חברתית במהלך חייהם (Liebowitz et al., 2000). לרוב ההפרעה מתחילה בילדות או בגיל ההתבגרות ובהיעדר טיפול עלולה להחמיר ולהפוך לכרונית. |
רועי, רווק בן 29, הינו איש מחשבים במקצועו. כבר בילדותו היה רועי ילד ביישן ושקט. בתיכון לא היו לרועי חברים רבים, והוא היה נבוך ולחוץ בסיטואציות חברתיות. במקרים בהם פנו אליו הדופק שלו החל לעלות, הוא היה מאדים ומזיע. הוא היה משוכנע כי כולם יכולים לראות שמשהו לא כשורה אצלו, ולכן השתדל להימנע עד כמה שאפשר מכל אינטראקציה. למרות שהיה תלמיד מצטיין, מעולם לא השתתף בשיעורים מתוך חשש שיטעה, יגמגם או שיהיה מושא ללעג. בנוסף, רועי מעולם לא העז להזמין בחורה לצאת עמו ועל כן מעולם לא חווה קשר רומנטי. במהלך שירותו הצבאי, שירת בתפקיד פקידותי, ואף דחה הצעה לקידום מתוך חשש לצאת לקורס חדש ולא מוכר, בו עשוי להיחשף לסיטואציות חברתיות שיעוררו בו חרדה. כשהשתחרר מהצבא, החליט ללמוד מחשבים, בין היתר עקב רצונו בתפקיד אשר לא ידרוש ממנו אינטראקציות חברתיות רבות. על מנת להימנע מאותם קשיים שחווה בתיכון החליט ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, שם יכול היה ללמוד בעיקר בביתו, ואכן סיים את התואר בהצטיינות.
מלבד חששותיו בתחום המקצועי, רועי חש החמצה גם בתחום החברתי והרומנטי בחייו. רועי משתוקק לקשרים אינטימיים עם חברים ובת זוג, ואף חולם להקים משפחה, אך חש מודאג ומדוכדך מן העובדה כי במצבו הנוכחי לא יוכל להגשים שאיפות אלה.
מאיה, בת 31 סיימה לאחרונה את לימודי התואר בעיצוב גרפי והתקבלה לעבודה במשרד פרסום נחשב. בלילה שלפני התחלת עבודתה, מאיה חשבה על מה שמצפה לה ביומה הראשון וחשה "פרפרים בבטן". הצוות מונה מספר רב של אנשים והיא אינה מכירה שם אף אחד. היא חששה שלא תמצא נושאי שיחה משותפים עם שאר העובדים ושלא תצליח לעשות רושם ראשוני טוב.
מאיה הגיעה למשרד על אף הספקות שהטרידו אותה. עם כניסתה, קיבלה את פניה מזכירה חייכנית אשר הכווינה אותה לחדר הישיבות, שם תפגוש את הצוות עמו היא עתידה לעבוד. המחשבה על כניסה לחדר מלא אנשים גרמה לליבה של מאיה להלום בחוזקה. כשנכנסה לחדר הישיבות היא ראתה שחלק מחברי הצוות כבר נמצאים בו והיא חשה כי כולם מסתכלים עליה ובוחנים אותה, ומיהרה להתיישב בזמן שכל אחד מחברי הצוות הציג את עצמו. מאיה התקשתה להתרכז בדבריהם מאחר וידעה כי בקרוב יגיע תורה לדבר, ועל כן ניסתה לתכנן מה תגיד כך שלא תראה מגוחכת או לא ראויה לעבודה. כשהגיע תורה להציג את עצמה, חשה את לחייה מאדימות וחששה כי כולם מבחינים בכך. למרות זאת, המשיכה מאיה לדבר ולבסוף אחרי שסיימה פנו אליה מספר חברי צוות לברך אותה על הצטרפותה למשרד. למרות שהצליחה להציג את עצמה, מאיה הרגישה לא בטוחה ובילתה זמן רב אחרי הפגישה במחשבה על כל מה שאמרה לחברי הצוות.
אנחנו רואים שלמרות שגם מאיה וגם רועי מתקשים להתמודד עם מצבים חברתיים מסוימים, בעוד המקרה של מאיה עשוי לייצג חשש שנפוץ בקרב אנשים רבים, החרדה של רועי עוצמתית יותר ומתבטאת בקשיים בתפקוד בעבודה וביחסים רומנטיים. החרדה מובילה את רועי להימנע ממצבים חברתיים ובכך פוגעת מאוד באיכות חייו. כדאי לזכור שחרדה חברתית מפריעה להרבה אנשים ויכולה להיות קלה או קשה ומגבילה פחות או יותר.